יום חמישי, 17 בספטמבר 2009







בשיעורים בהם ביקרתי היום, של שאדיה ושל עידו, ראיתי חזרה והבהרה על מושגי משקל ומסה שנלמדו בשיעור שעבר, במיוחד על יחידות. שאדיה עשתה את החזרה הזאת באופן מאד מדורג ומדוקדק תוך בקשה חוזרת ונשנית להבהרת תשובות התלמידים. למשל, כאשר תלמידה ענתה לה שבירח המשקל הוא פי 6, שאדיה התעקשה ושאלה למה היא התכוונה כשאמרה פי 6, ואז - מה קורה לגוף כשאנחנו מעבירים אותו לירח. דרך זו מחנכת לתשובות ממוקדות וברורות ויש בה גם מסר שהוא מעבר להוראת המדעים - להיות בהיר ככל האפשר כאשר את או אתה מסבירים דברים שונים.


עידו עשה חזרה על המושגים תוך כדי איזכור הדינמומטר (קפיץ המדידה). הוא שאל מה יהיה ההבדל בין מידת התארכותו של קפיץ על פני כדור הארץ כאשר מניחים עליו מסה בגודל מסויים, לעומת התארכותו על פני הירח. אחד היתרונות בדרך כזו לחזרה על המושגים הוא שבאופן כמעט בלתי מורגש, התלמידים עשויים להפנים את העובדה שהמשקל הוא סוג של כוח (שהרי הקפיץ מתארך באופן שונה בירח ובכדור הארץ, דבר המוכיח שמשקל הוא אכן כוח ושכוח זה שונה בכדור הארץ ובירח). אחד הדברים היפים שהוא עושה בניהול השיעור הוא שיתוף התלמידים ללא הרף תוך כדי שאילת שאלות כגון – מה אתם חושבים, מה דעתכם ועוד. בהצגת שאלות הוא מוודא כל הזמן שמבינים את הטקסט שמוצג.

אקט מועיל בעיני, שעושה עידו, הוא הסבר על האופן שבו צריך לגשת לפתור את השאלה ומה רוצים בה.

ברצוני לציין שאחד הדברים החשובים ביותר שיש להתייחס אליהם בנוגע למושגים של מסה, משקל וגם אנרגית גובה, היא האבחנה בין מסה למשקל. גם עכשיו, לאחר שהתלמידים למדו את מושג המסה והמשקל במשך שני מפגשים שלכם אתם, עדיין האבחנה ביניהם איננה ברורה לחלק גדול מהם. כדאי לשים לב למצבים של בלבול בין המושגים ולהתייחס אליהם ולא לעזוב ללא התייחסות, אחרת הבלבול עלול להתחזק.



בברכה כול עם וואינתום בח'יר ושנה טובה



יורם

יום חמישי, 10 בספטמבר 2009

יום לימודים עם קצת נוהלי בית ספר


גם את זה צריך לפעמים - פרוצדורות. היום עסקנו במעט נוהלים של בית הספר שנגסו בחלק ניכר מן הרפלקציה המשותפת שלנו. גם זה חלק מחיי בית הספר וכסטודנטים שמתכשרים להיות מורים בעתיד אתם צריכים לדעת שידיעת הפרוצדורות וקיומן הן חלק מן הדרישות.
ועכשיו לעניין ההוראה עצמה. היום הגעתי לקבוצותיהם של אמין ויסאר ולזאת של רומן. אצל יסאר ואמין השיעור נפתח בדיון על מה שנלמד בשיעור שעבר, פעולה כביכול אלמנטרית אך חשובה מאין כמותה. זוהי דרך לברר בעיות וקשיים עם מושגים ומצד שני לערוך סיכום של מה שנלמד. יסאר נוהג, וגם נהג בפעם זו, להזמין תלמידים אל הלוח על מנת להסביר דברים ולפתור תרגילים רלוונטיים. הוא נוהג להרגיע אותם כשהם נלחצים וזה טוב מאד, כי למרות שאנחנו סוברים לעתים שהם מגיעים עם בטחון עצמי רב, בדרך כלל הם חשים חסרי בטחון וזקוקים למילות עידוד והרגעה כדי להמשיך. כאשר מזמינים תלמיד לפתור תרגיל או להסביר, כדאי לחזור באופן כלשהו על מה שעשה או הסביר, לאחר שהסביר. זאת, משום שבמקרים רבים דבריהם של התלמידים אינם מובנים כל כך לתלמידים אחרים (הם הרי לא התנסו בהוראה) ולעתים מילותיהם מבולבלות. לתלמידים בכיתה של יסאר הייתה בעייה להבין את הקשר בין יחידות הקילוגרם לבין יחידות הניוטון. ייתכן שהדבר נובע מהבלבול בין מושגי המשקל והכוח. צריך להקדיש פרק זמן כדי לעבד את הנושא ביחד אתם ולהסביר שלגוף יש גם מסה, שהיא כמות החומר, וגם משקל, שהוא הכוח בו הוא נמשך. כמובן שיש לעשות זאת בהדרגה. אם כן, כדאי לדון בכך שלגוף, שיש לו כמובן מסה, יש גם משקל. את המשקל הזה מבטאים בניוטונים ואז לעשות את המעבר ולהקדיש זמן לביצוע תרגולים עם התלמידים. רומן עבד עם תלמידיו על חישובים שנגעו לקשר בין מסה, נפח וצפיפות. הוא הפעיל אותם באמצעות ניסויים עצמאיים שבהם שני תלמידים עבדו על סט אחד של ציוד. התלמידים עבדו יפה מאד ושיתפו פעולה כל העת. רומן פעל בצורה שענתה על צורכי התלמידים. הוא הסתובב בין התלמידים כדי לעקוב אחר עבודתם ולענות על בעיות. מצד שני הוא ריכז את הכיתה מספר פעמים במהלך הניסוי, אך לא לעתים קרובות מדי - אחת לשבע שמונה דקות בערך. באופן כזה, הוא לא הטריד יתר על המידה את התלמידים בהתערבותו ומצד שני נתן להם גב תומך - הנחיות והבהרות שסייעו להם בעבודה. סופשבוע נעים לכולם יורם

יום חמישי, 3 בספטמבר 2009

תחילת שנת לימודים ברגל ימין


אחרי חודשיים וחצי של חופשה, שבנו ללמד. למרות אי הסדרים (בגלל שביתת אנשי המנהלה), מבחינתנו העניינים התחילו בצורה חלקה, אפילו מעבר למה שציפיתי. אין לי אפילו מילה שלילית אחת לומר ואני שמח על כך. היום הספקתי לבקר בשני שיעורים - של אלאא ושאדיה, ושל עידו. בשני המקרים ראיתי שיעורים שקטים, מתורבתים, שבהם הקשבה ועניין שגילו התלמידים. בשיחת הרפלקציה המשותפת שהייתה לנו, הבנתי שגם בשתי הקבוצות האחרות זה היה המצב. מהתרשמות כללית שלי נראה שהקבוצות השנה הן ברמה גבוהה יחסית וגם נעימות יותר. אני מקווה שההתנהגות הנעימה תימשך אל תוך השנה כולה. בעוד אנחנו עוסקים בענייני הפיזיקה עם התלמידים שלנו, ראיתי היום כיצד בשיעור של אלאא ושאדיה, מסתבר שיש לעתים חוסר הבנה בסיסית של התלמידים בענייני מתימטיקה. כך, תלמידה בקבוצה זו (של אלאא ושאדיה) תרגמה בצורה מוטעית את האמירה של אלאא שבירח הגופים נמשכים בכוח קטן פי שש מאשר כשהם על פני כדור הארץ. התלמידה הפחיתה את משקלה על פני כדור הארץ ב-6 במקום לחלק ב-6. שימו לב לעניינים כאלה. מה שנראה לנו מובן מאליו, איננו תמיד ברור לתלמידים. במקרה שאתם מגלים אי הבנה כזו, ראוי להתעכב רגע על העניין המתמטי ולהסביר. אפשר ללמוד מהדרך שבה אלאא ושאדיה ביררו באופן מובנה ויפה את הרקע התכני של התלמידים. הן עשו זאת על ידי גישוש באמצעות שאילת שאלות על מסה ומשקל כגון - מה יקרה למשקל ומה יקרה למסה, של גוף המועבר לירח (שאלה של שאדיה). התלמידים ידעו לענות על כך וזה הרשים אותי (בכל זאת חלפו חודשיים וחצי מאז נגעו בחומר).
עידו בנה באופן הדרגתי את ההסבר על יחידות המסה. הוא עשה זאת תוך כדי שאילת שאלות ולמעשה רוב הזמן התקיים דיון שבו התלמידים התבקשו לענות על שאלות שהוא שאל ותוך כדי כך נבנתה ביחד ההבנה לגבי היחידות. הוא הטמיע בהם את הצורך ביחידות שונות (גרם, קילוגרם וכו") ללא אמירה מפורשת של העניין אלא באופן עקיף על ידי שאילת שאלות כגון "ואיך נמדוד את מסתה של טבעת, של גרגר חול ..." עידו מאפשר לתלמידים שלו לא לרשום את כל מה שהוא אומר או כותב. הוא אומר להם במפורש כאשר יש דברים שחובה לכתוב ולעתים אף מכתיב להם. שפת הגוף שלו משדרת עניין - מצד אחד אין יותר מדי תזוזה שמפריעה לריכוז ומצד שני הוא איננו נותר כל העת באותה תנוחה. כדאי אולי לחשוב על עניין זה בניהול שיעור.

לסיכום, התרשמתי שהתחלנו את שנת הלימודים ברגל ימין. יצאתי היום בתחושה טובה מאד.
בהצלחה לכולם.

יום חמישי, 11 ביוני 2009

סוף שנת הלימודים ופרידה



הרגע הזה הגיע - סוף שנת הלימודים. הוא מוכר לכולנו, הן מלימודנו בבית הספר היסודי, חטיבת הביניים והתיכון והן מלימודינו במסגרות שונות - מכללות, אוניברסיטאות וכדומה. היום היה היום האחרון שלכם במסגרת אימוני ההוראה של שנת הלימודים תשס"ט. סיכמנו את שנת הלימודים ושוחחנו על הדברים הטובים שקרו לכם במהלכה, ואני חושב שהם רבים. אחד מהם הוא שיתוף הפעולה הנהדר שהיה ביניכם לבין עצמכם וגם ביניכם לביני. למדתם בהדרגה כיצד לתכנן שיעור, כיצד להגיב לשינויים בכיתות, כיצד להתייחס לכל תלמיד באופן אישי ובאיזה אופן להתאים את עצמכם לרמת התלמידים ולצרכיהם. אחד הדברים הבולטים אצל כולכם, היה הרצון שלכם ללמוד ולהשתפר כל העת וכן הרצינות שהפגנתם והעקשנות. מקצוע ההוראה מעניין מאד ומאתגר מאד אך דרכו של המורה איננה קלה משום שהוא מתמודד לשם מילוי צרכים שונים - הצורך להפנים מושגים, להתעמת מול תפיסות מוטעות, להתאים את עצמו ללא הרף על פי תנאי השטח שכוללים לא רק התאמה לכיתה המסויימת אלא התאמה למצבי הרוח המשתנים שלה בהתאם לאירועים שונים, ועוד. ראיתי אצל כולכם את העקשנות והנכונות להמשיך ולהתמודד כל העת כדי למלא את הצרכים. עקשנות היא אחד המאפיינים של מורה טוב. אני חייב גם לציין שהענקתם יחס אישי לתלמידים שלכם, שבא לביטוי בצורות שונות שביניהם הנכונות לבוא לקראת תלמידים שהתקשו, והנכונות להסביר להם מושגים גם לאחר השיעור עצמו. התחושה שלי בסיום השנה היא טובה מאד. נראה לי שההתמודדות שלכם נשאה פרי, הצליחה. אם תמשיכו לפעול באופן שבו פעלתם השנה, גם בעבודתכם השוטפת כמורים בפועל, אין לי ספק שתצליחו וכן שתיהנו מעבודתכם ותפיקו ממנה סיפוק רב. רגע זה, של סוף שנת הלימודים, הוא גם הרגע שבו אנו נפרדים מן הסטודנטים של שנה ב באימוני הוראה. הם עוזבים אותנו ובשנה הבאה יתחילו בעבודתם בפועל, כמורים מן המניין. השנה הבאה היא שנת התמחות, סטאז', בעבורם ואני מאחל להם הצלחה מלאה בעבודתם. תלמידי שנה א באימוני הוראה, ימשיכו אתי בשנה הבאה ואליהם יצטרפו סטודנטים חדשים, שיתחילו באימוני ההוראה שלהם בשנה הבאה, שנת תש"ע.
היום היה יום סיום שנת הלימודים עבורכם, אך כמו שאומרים - כל סיום הוא התחלה חדשה.


אני מאחל לכולכם התחלות נהדרות ומופלאות והצלחה רבה

חופשה נעימה

יורם

יום חמישי, 4 ביוני 2009

החופש הגדול מתקרב



החופש הגדול מתקרב וכפי שבודאי שמתם לב התלמידים, מתאימים את עצמם לאווירת החופש הגדול כבר עכשיו למרות שהוא עדיין לא הגיע. מכל מקום, החופש הגדול הולך ומתקרב. מביקורי בקבוצות היום ראיתי שהמשמעת התרופפה במידה די משמעותית. בימים אלה אתם חייבים לשים לב באופן מיוחד ולהקפיד על המשמעת ביתר שאת כדי למנוע מצב של חוסר שליטה בכיתה. אחת הבעיות בימים אלה היא שמצד אחד יש להמשיך וללמד ומצד שני, התלמידים מבינים ששנת הלימודים כבר כמעט מאחוריהם והציונים וההערכות כבר נקבעו. מחשבותיהם נמצאות כבר במקום אחר ומקום זה איננו בית הספר והלימודים שבו. ראיתי שהתמודדתם עם מצב זה בצורה יפה: אלאא ויסאר וכן יניב ואודי, ארגנו משחק לימודי שבו קבוצות תלמידים התמודדו זו עם זו. כל קבוצה הייתה צריכה להשיב על שאלות הנוגעות לתחומי הפיזיקה שהם למדו השנה, ונקבע ניקוד לכל קבוצה על פי נכונות התשובות לשאלות. רנאן ועביר הגישו בוחן אחרון לשנה זו, שהם התחשבו בו על מנת לקבוע את הציון הסופי. דבר זה חייב אותן להישאר לאחר סיום ההוראה והפגישה המשותפת שלנו, כדי לבדוק את הבחנים ולקבוע את ההערכה הסופית של התלמידים, תוך התחשבות בבחנים.
בשבוע הבא יתקיים שיעור הדידקטיקה כרגיל, בשעה 8:30. זה יהיה שיעור הדידקטיקה האחרון לשנת לימודים זו. לאחר השיעורים שלכם נפגש בשעה 11:40 לפגישה מסכמת שתכלול גם החלפת חוויות ותחושות במהלך השנה.

להתראות

יורם

יום חמישי, 14 במאי 2009

כמה נקודות בנושא הוראת הכוחות



את שיעור הדידקטיקה של היום הקדשנו לנקודות שונות שעלו בכיתותיכם במהלך הוראת נושא הכוחות. אחת הבעיות שעלו הוא עניין הטרמינולוגיה. תלמידים משתמשים בטרמינולוגיה לא נכונה. הם מייחסים את המונח "כוח" לתכונה שיש למישהו. למשל, אנחנו כשאומרים שלאדם מסויים יש כוח, הכוונה היא שהוא חזק, חסון. תלמידים משתמשים במונח במשמעותו זו, כחילופי למונח הכוח שאליו אנו מתכוונים ולא לזה כמובן הכוונה. כוח איננו תכונה של גוף אלא הוא אותו גורם היכול לשנות את מהירותו או את צורתו של גוף. בעניין זה, שינוי הצורה, אחד מכם נתקל בתלמיד שאמר שלמעשה אין צורך להשתמש בשינוי תנועה ושינוי צורה להגדרת הכוח, אלא מספיק להשתמש בשינוי המהירות. זאת, משום שגם כאשר משנים את צורתו של גוף מדובר למעשה על תהליך שמתרחש עקב שינוי מהירותם של מקומות שונים בגוף במידה שונה. השינוי הזה גורם לשינוי צורה. אכן, לתלמיד שאמר זאת, מגיעים שבחים. יחד עם זאת, יש להניח שמעט מאד תלמידים חשבו על כך או הבינו זאת כך.
עניין אחר שעלה בנושא הכוחות הוא המחשבה המוטעית שאם גוף אחד מפעיל כוח על גוף שני, אז השפעתו גדולה יותר, משום שהוא הגוף מפעיל הכוח. מחשבה זו נתמכת על ידי תופעות שונות במציאות היומיומית. למשל, כאשר אנו דוחפים עגלת קניות, העגלה נעה קדימה ואילו אנחנו איננו נעים אחורה. כמובן שזה מתרחש עקב החיכוך, המשאיר אותנו עומדים. הסרת החיכוך הייתה מראה שכאשר אנחנו מפעילים כוח, אנחנו בהחלט נדחפים אחורה. אולי כדאי להשתמש בשאלות של "מה היה אילו?" כדי לתאר מצבים שבהם אין חיכוך. לדוגמה, נוכל לדון עם התלמידים במצב שבו אנו מניעים את עגלת הקניות על פני משטח קרח חסר חיכוך או במצב שבו אנו מפעילים כוח על גוף אחר כאשר אנחנו נמצאים בחלל.
אחת הסוגיות שהועלו, היא הקושי להבין ששינוי כיוון תנועה, גם הוא כרוך בהפעלת כוח. אפשרות אחת להתמודד עם זאת היא להביא את התלמידים למחשבה על אופניים נעות ולהסב את תשומת לבם שכדי לשנות את כיוון תנועתם, יש צורך בכוח, גם אם לא משנים את גודלו של הכוח.

יום חמישי, 7 במאי 2009

כמה מלים על ארגון הכתיבה על לוח הכיתה


לאור שיעורים שביקרתי בהם היום, ברצוני להעלות עניין טריוויאלי וזניח לכאורה, אך הוא בהחלט איננו כזה. זהו עניין שהעסיק אותי לא מעט במהלך השנה. המדובר הוא על ארגון הלוח. ארגון הלוח מהווה כלי חשוב לארגון הלמידה בכיתה ולתיעודה. תלמידים מקשיבים לדברי המורה, משתתפים בדיונים, מגיעים לסיכומים של מושגים ועקרונות ביחד עם המורה ועוד. לעתים קרובות התלמידים מעוניינים להיזכר במה שנאמר לפני זמן קצר במהלך השיעור . כאשר מופיע תיעוד על הלוח הדבר מקל עליהם לעשות זאת. כדאי לרשום, אם כן, על הלוח, דברים עיקריים, אך יחד עם זאת לא להרבות במלל, משום שמוקדי הלימוד הם שצריכים להיות לנגד עיני התלמיד. בנוסף, כדאי לארגן את הלוח באופן שיקל על התלמיד לזהות פריטי לימוד ולראות אותם בהקשר ההגיוני שלהם. פריטי לימוד אלה צריכים להיות מאורגנים באופן שישייך פריטים מאותו הסוג לעניין המרכזי אליו הם שייכים. למשל, אם מדובר על מאפיינים של כוחות, אפשר לשים פריטים אלה תחת הקטגוריה "מאפייני כוחות". אפשר להשתמש גם בצבעים כדי להדגיש דברים או כדי לסמן קטגוריות רצויות. המורה יכול להשאיר פריטים מסויימים באופן קבוע על הלוח, לאורך כל השיעור, כגון פריטים מרכזיים מאד או כאלה שיש להם שימוש רב. פריטים כאלה יכולים להיות למשל נוסחאות, עקרונות, הגדרות. המורה יוכל להתייחס אליהם בשעת הצורך במהלך השיעור בלי צורך לכתוב אותם שוב. אפשר לארגן את הלוח באופן כזה שהוא יחולק לשני חלקים - החלק שיכיל פריטים המשתנים כל העת כגון תרגילים, דוגמאות, והחלק שיכיל את הפריטים הקבועים.
אני מציע שלפני התחלת שיעור (למשל בערב שלפני השיעור) תקדישו מעט זמן לחשיבה על האופן בו תארגנו את הלוח, כך שישרת אתכם ואת תלמידיכם.