את שיעור הדידקטיקה של היום הקדשנו לנקודות שונות שעלו בכיתותיכם במהלך הוראת נושא הכוחות. אחת הבעיות שעלו הוא עניין הטרמינולוגיה. תלמידים משתמשים בטרמינולוגיה לא נכונה. הם מייחסים את המונח "כוח" לתכונה שיש למישהו. למשל, אנחנו כשאומרים שלאדם מסויים יש כוח, הכוונה היא שהוא חזק, חסון. תלמידים משתמשים במונח במשמעותו זו, כחילופי למונח הכוח שאליו אנו מתכוונים ולא לזה כמובן הכוונה. כוח איננו תכונה של גוף אלא הוא אותו גורם היכול לשנות את מהירותו או את צורתו של גוף. בעניין זה, שינוי הצורה, אחד מכם נתקל בתלמיד שאמר שלמעשה אין צורך להשתמש בשינוי תנועה ושינוי צורה להגדרת הכוח, אלא מספיק להשתמש בשינוי המהירות. זאת, משום שגם כאשר משנים את צורתו של גוף מדובר למעשה על תהליך שמתרחש עקב שינוי מהירותם של מקומות שונים בגוף במידה שונה. השינוי הזה גורם לשינוי צורה. אכן, לתלמיד שאמר זאת, מגיעים שבחים. יחד עם זאת, יש להניח שמעט מאד תלמידים חשבו על כך או הבינו זאת כך.
עניין אחר שעלה בנושא הכוחות הוא המחשבה המוטעית שאם גוף אחד מפעיל כוח על גוף שני, אז השפעתו גדולה יותר, משום שהוא הגוף מפעיל הכוח. מחשבה זו נתמכת על ידי תופעות שונות במציאות היומיומית. למשל, כאשר אנו דוחפים עגלת קניות, העגלה נעה קדימה ואילו אנחנו איננו נעים אחורה. כמובן שזה מתרחש עקב החיכוך, המשאיר אותנו עומדים. הסרת החיכוך הייתה מראה שכאשר אנחנו מפעילים כוח, אנחנו בהחלט נדחפים אחורה. אולי כדאי להשתמש בשאלות של "מה היה אילו?" כדי לתאר מצבים שבהם אין חיכוך. לדוגמה, נוכל לדון עם התלמידים במצב שבו אנו מניעים את עגלת הקניות על פני משטח קרח חסר חיכוך או במצב שבו אנו מפעילים כוח על גוף אחר כאשר אנחנו נמצאים בחלל.
אחת הסוגיות שהועלו, היא הקושי להבין ששינוי כיוון תנועה, גם הוא כרוך בהפעלת כוח. אפשרות אחת להתמודד עם זאת היא להביא את התלמידים למחשבה על אופניים נעות ולהסב את תשומת לבם שכדי לשנות את כיוון תנועתם, יש צורך בכוח, גם אם לא משנים את גודלו של הכוח.
עניין אחר שעלה בנושא הכוחות הוא המחשבה המוטעית שאם גוף אחד מפעיל כוח על גוף שני, אז השפעתו גדולה יותר, משום שהוא הגוף מפעיל הכוח. מחשבה זו נתמכת על ידי תופעות שונות במציאות היומיומית. למשל, כאשר אנו דוחפים עגלת קניות, העגלה נעה קדימה ואילו אנחנו איננו נעים אחורה. כמובן שזה מתרחש עקב החיכוך, המשאיר אותנו עומדים. הסרת החיכוך הייתה מראה שכאשר אנחנו מפעילים כוח, אנחנו בהחלט נדחפים אחורה. אולי כדאי להשתמש בשאלות של "מה היה אילו?" כדי לתאר מצבים שבהם אין חיכוך. לדוגמה, נוכל לדון עם התלמידים במצב שבו אנו מניעים את עגלת הקניות על פני משטח קרח חסר חיכוך או במצב שבו אנו מפעילים כוח על גוף אחר כאשר אנחנו נמצאים בחלל.
אחת הסוגיות שהועלו, היא הקושי להבין ששינוי כיוון תנועה, גם הוא כרוך בהפעלת כוח. אפשרות אחת להתמודד עם זאת היא להביא את התלמידים למחשבה על אופניים נעות ולהסב את תשומת לבם שכדי לשנות את כיוון תנועתם, יש צורך בכוח, גם אם לא משנים את גודלו של הכוח.
היי ירון , טרימינולוגיה שגויה היא בעצם חלק מתפיסה מוטעית, תפיסה מוטעית כידוע היא כזו חזקה שזה כמו לנסות לשכנע תלמיד שעכשיו לילה כשהוא רואה יום..זה כל כך ברור לו שכוח זה משהוא שקיים כל הזמן ולא רק באינטראקציה שלהניא אותו מהתפיסה המוטעית יעלה לנו בהרבה שעות של "שטיפת מוח" , תוסיף לזה את רמת המוטיבציה של הילדים באמת לדעת מה נכון ומה לא, ותקבל כיתה עם בעיות טרימינולגיות, שלא נדבר על זה שאנחנו בתור סטודנטים עם מוטיבציית שיא עדיין שבויים בתפיסות מוטעות אז על זה נאמר - "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו..." תודה אהוד
השבמחקאודי שלום
השבמחקהכוונה היא לא לשטוף לתלמידים את המוח בטרמינולוגיה. מה שחשוב כאן בעיקר היא לא הטרמינולוגיה עצמה אלא המושגים שעומדים מאחוריה, שהתלמידים תופסים בצורה מוטעה. הבעיה שצצה בדיון שנערך ביום חמישי לא הייתה טרמינולוגית בעיקרה אלא מהותית. למשל, יש תלמידים שתופסים את המושג כוח כתכונה שיש לאדם מסוים (האיש הזה "יש לו כוח"). מה שאנחנו מתכוונים הוא לא זה, כמובן, אלא מושג הכוח כפי שהוא בא לביטוי בהקשרים שונים (דחיפת עגלה, עצירת מכונית על ידי בלימה וכו").